בינה מלאכותית (AI) היא ענף בתחום מדעי המחשב העוסק ביכולתם של מחשבים לפעול באופן המדמה אינטיליגנציה אנושית.
מרווין מינסקי, מדען שנחשב לאחד מאבות תחום הבינה המלאכותית הגדיר אותה כך: "לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית לו אדם מתנהג כך"
לפני שבוע, ביום שבת הלכתי לשמוע הרצאה מרתקת של אלון טלמור "בינה מלאכותית, נפלאות המחשבה ויכולות המוח".
אלון טלמור, עם מעל 15 שנה ניסיון בתחום מיצוי המידע ובינה מלאכותית, שימש כיועץ בתחום לחברות ביניהם משרד הביטחון, checkpoint, תהילה, וחברות סטארט-אפ שונות, הקים 3 סטרטאפים בתחום ושותף למעל מ10 פטנטים. במקביל סיים תארים והיה שותף במחקרים בתחום חקר המח ו MRI באוניברסיטת תל אביב. כיום משמש כמנטור לסטרטאפים ותוכניות הזנק כגון techstars, ומקדם מיזמים שונים בתחומי AI שונים. במקביל עוסק בחקר המח ועוזר בפיתוח מערכות חכמות בדומה ל SIRI.
ישבתי על הבר עם כוס בירה, מרותקת ולא הורדתי את העיניים מאלון והמסך.
הוא נגע בשאלות: כיצד אנו מקבלים החלטות?, האם אפשר לשנות זיכרונות רעים? ומה הקשר בין אופן פעולת המח למחשבים החכמים שאנו רואים סביבנו?
הוא דיבר על איך הבינה המלאכותית תשנה ותשפר את חיינו ונגע גם בבעיות שהיא מביאה איתה. האם המחשב יגבר על האדם? האם הוא ייקח את כל עבודותינו? וכיצד יראה המשטר בעידן בו מחשבים מסוגלים לבצע כל משימה טוב מהאדם?
אלון ששיתף אותנו בידע הרחב שלו בצורה קלילה עשירה ומעניינת מעביר הרצאות נוספות בתחום. ממליצה לכם בחום ללכת ולשמוע קצת על המוח והעתיד.
מוזמנים לעקוב אחר הדף העסקי שלו AI and The Brain
להרצאות funzing
זאת אומרת שיש יותר צורך ברובוטים, שכרגע פיתוחם נשלט ע"י החברות הגדולות בשוק ופחות צורך בבני אדם.
אני מודה שהרגשתי ברת מזל שאהיה עדה לאחד השינויים ההיסטוריים הגדולים באנושות עד כה אבל אני גם מוטרדת. לא רק מהסכנות של הגבול הלא ברור- מי חזק יותר, האדם או הרובוט? אני מוטרדת מכך שאנשים רבים בעולם יעבדו את עבודתם, יעבדו את זכויות האדם הבסיסיות לחופש ופרטיות. מכך שרוב מדינות העולם לא באמת נערכות לשינויים הפיננסים והחברתיים שנראה בעתיד.
ודבר נוסף ולא פחות מעניין לדעתי אבל לא מקבל מספיק התייחסות במאמרים רבים והוא ההשפעות החברתיות והפסיכולוגיות שנחווה.
דוגמא טובה הוא הרובוט Kengoro שמתרגל יכולות פיסיות מרשימות, בנוי בדומה למבנה האדם. (בעתיד נראה אותם בצה"ל)
בתעשיית ההיי-טק, AI מבוססת על למידת המכונה ולמידה עמוקה לאורך הזמן. שכבות של מידע נבנות אחת על גבי השנייה עד לכדי חוקיות מסויימת. מעין בנק מידע שהולך וגדל, בשיטת המכונה הלומדת שיודעת להתאים את עצמה לסיטואציות שונות ולהגיב בהתאם. טכנולוגיות חדשות אלו מולידות מוצרים שישפרו את חיינו בעתיד הקרוב, ביניהם הרכבים האוטונומיים.
CES סיפקה לנו את הטרנדים החכמים של 2017
תערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם הציגה מגוון טרנדים חדשניים בשנה שעברה. שליטה קולית במקרר וברכב, טלוויזיות דקיקות, רובוטים ביתיים, מכוניות אוטונומיות, משקפי מציאות מדומה וסייענים חכמים. כל האמצעים שאמורים לשפר ולייעל את חיינו בעתיד הקרוב.
CES מרכזת אלפי חברות מציגות ויותר מ־100 אלף אנשי תעשייה, זוהי זירה מרכזית לחשיפה של טכנולוגיות חדשות וסימון טרנדים.
LG, הציגה את המקרר החכם- InstaView. עם מסך מגע בגודל 29 אינץ', שהופך בנקישה לחלון שקוף ומאפשר לעקוב אחר המוצרים ותאריכי התפוגה. בנוסף הותקן במקרר ממשק שמאפשר לתת פקודות קוליות לאלקסה. בעזרת אלקסה, ממשק קולי נוכל להזמין מצרכים מחנויות שתומכות בפלטפורמה או ליצור רשימת מטלות.
בנוסף, השיקה LG טלוויזיה בטכנולוגיית OLED, שטוחה יותר מאייפון. היא מורכבת מפלטה גמישה שקופה דקה בעובי 2-3 מ״מ ואליה מוצמד מאחור פאנל מסך השחור, במבנה שיוצר עובי כולל של כ- 7 מ״מ.
מתחת למסך פס רמקולים מפלסטיק בגימור דמוי ניקל. בהחלט מרשים וחדשני.
רכבים אוטונומיים כבר נמצאים בכבישים מסויימים בעולם, הכביש הראשון בארץ יפתח כנראה בסוף 2018
כן כן, הן כבר כאן. סמוך לקיבוץ שפיים, מכוניות אוטונומיות נוסעות בעצמן. הכביש, באורך של כקילומטר וחצי ורוחב של 17 מטרים (שלושה נתיבים), נפתח לניסויים באוקטובר 2017 בנוכחות שר התחבורה, ישראל כץ, מנכ"ל נתיבי איילון ובכירים נוספים. הכביש יפתח לציבור הרחב כנראה בסוף 2018.
רכבים אוטונומיים מצוידים במצלמות וסורקי לייזר קדמיים ואחוריים המעניקים לה תמונה תלת-ממדית של הסביבה, המערכת לומדת את המידע מצטבר: שלטים, צמתים, מבנים, ומידע משתנה כמו מכשולים אנשים ובעלי חיים ודברים בלתי צפויים. מערכות בטיחות נוספות מונעות תאונות דרכים.
השיטה מבטיחה כי תהפוך את התנועה בכבישים ליעילה יותר, עם פחות פקקים ועיכובים בלתי צפויים. אופן הנהיגה של האדם לא תשפיע על התנועה הכוללת.
נראה שבקרוב מאוד ניסע באחד כזה ונוסיף גם את הפרק הזה להיסטוריה.
אחד הפחדים הכי גדולים בתחום של מכוניות אוטונומיות הוא האקרים שיפרצו אליהן ויגרמו לתאונות דרכים. מצב בו מכונית נוסעת במהירות של 100 קמ"ש ומישהו משתלט באמצע הדרך על יכולת השליטה ברכב. מצבים בעייתים אלו נדבקים ע"י חברות אבטחת מידע שמתמחות בהגנה על מכוניות ותשתיות. אחת מהן היא ארגוס, שהדגימה איך אפשר לחסום נסיונות תקיפה על רכב אוטונומי.
בנוסף, ה-FBI מזהיר כי הן יכולות להפוך לנשק קטלני בידי טרוריסטים בשימוש במכוניות תופת אוטונומיות. האסון יכול להיות גדול.
אין ספק שחקיקה הכרחית והאופן בו היא תלווה את השינוי. במקביל הטמעת מערכות אבטחה מתקדמות ביותר.
סיטואציה שהעלה האמן ג'יימס בריידל תחת הכיתוב "מלכודת אוטונומית 001" מציגה מכונית אוטונומית עומדת באמצע מגרש חניה מוקפת בקו רציף ואחריו מקוטע. בשפת סימני הדרך, הקו המקוטע מאפשר מעבר אבל הקו הלבן הרציף מבפנים מסמן "אל תעבור". במצב כזה מכונית אוטונומית יכולה להיכנס ולא יכולה לצאת.
הסצנה מעוררת שאלות נוספות בעולם המכוניות האוטונומיות וביכולתן לנהוג באופן עצמאי לחלוטין ללא עזרת אדם.
זה לא נראה טוב לאנושות..
תוכנית בינה מלאכותית הביסה מאסטר סיני גדול Ke Jie במשחק הלוח העתיק GO. הניצחון הפתיע את הצופים הרבים שחשבו כי עוד לא הגענו ליום בו המחשב יביס אותנו.
תוכנות המבוססות AI ורובוטיקה ישנו וישתלבו בחיינו עד שאולי לא נבחין מיהו רובוט ומיהו אדם.
אחד החששות שהתחום מעורר הוא אובדן משרות של אנשים לטובת רובוטים, שיוכלו לבצע את עבודתם במהירות גבוהה יותר וביעילות רבה יותר.
טכנולוגיות חדשות מבטיחות לעצב מחדש את ענף השירותים הפיננסיים: כיום, השירותים הפיננסיים נמצאים בשלב המעבר הזה. אנחנו רואים את הבנקים עוברים למערכות דיגיטליות המאפשרות לנו לעשות פעולות שלא יכולנו לעשות בעבר. תשלום חשבונות כרטיסי אשראי, שירות מקוון מהיר, קל ופעולות ללא עלות.
הכספומטים הראשונים הותקנו בסוף 1960s, מאז חל שינוי עצום בהנגשה ובטכנולוגיה. בשנתיים האחרונות הבנקאות הפכה למקוונת, נפוצה וזמינה עוד יותר.
חברות חדשות נכנסות לתעשיית השירותים הפיננסיים, כמו חברות המטבעות הוירטואלים שהופכות את השוק לתחרותי. הטכנולוגיות החדשות מחזקות את היציבות הפיננסית ומונעות הונאה, הלבנת הון ומימון טרור.
אחד המושגים הפופולארים היום בתחום הפיננסי הוא Fintech.
FinTech או Fintech - טכנולוגיה פיננסית. זוהי טכנולוגיה שמטרתה להתחרות בשיטות פיננסיות מסורתיות באספקת שירותים פיננסיים. ה-Fintech כוללת בינה מלאכותית, ביומטריה, הצפנה, מחשוב ענן, וטכנולוגיות ספריות מבוזרות, או בלוקצ'ים - מה שמניע מטבעות וירטואליים כגון Bitcoin.
נשמע טוב עד כה, אופטימי, אך מה הסיכונים שהFintech והAI יכולים להוליד בתחום הפיננסי?
האתגר של אנשי הכלכלה וגורמי המדינות השונות הוא ליישם את היתרונות של Fintech ולמזער את הסיכונים שלה.
גורמים רבים קוראים לשיתוף פעולה בינלאומי להתמודדות בשינויים שתביא הבינה המלאכותית. קרן המטבע הבינלאומית, אותו מוסד ששאף לשמרנות כלכלית, קיימה דיון עם מספר מומחים לתחום בינה המלאכותית, ביניהם יושב ראש הקרן כריסטין לגארד. הקרן אומרת לנו שבעתיד הקרוב לא יהיו הרבה "כלכלנים רגילים". ובכלל, כל מה ש"רגיל" היום, כבר לא יהיה בתוקף מחר.
אך לא רק כלכלנים לא יהיו יותר. ככל שהכלכלה העולמית תמקסם את הבינה המלאכותית, האוטומציה והרובוטיקה כך עשרות או אפילו מאות מיליוני משרות בעולם עלולות להיעלם. נהגי משאיות ומוניות, פקידים, פועלי בניין, עובדי תעשייה, מלצרים וטבחים ועוד.. יאבדו את עיסוקם ופרנסתם. בכירי קרן המטבע וכלכלנים בעולם מוטרדים מהסכנות שיהיו. מי ישלם מסים? מי ישלם ביטוח לאומי? מהן הזכויות המדיניות של האדם? או הרובוט? מה יעסיק את אותם אנשים שיאבדו את פרנסתם? איך נתמודד עם האבטלה? הבעיה לא פשוטה.
מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, הציע להטיל מס הכנסה על שימוש ברובוטים. אם מפעל מחליף את עובדיו ברובוטים נשמע הגיוני שיצטרך לשלם על כך מס. אך האם יש מספיק משרות לכל האנשים בעולם? האם יכול להתקיים מצב כזה מבלי כאוס? כנראה שכרגע רוב השליטה וההחלטות בידי הגופים המדיניים והכלכליים הגדולים.
יש כאן הרבה חומר למחשבה.
בפרק הבא נמשיך לדבר על השפעתה של AI על הכלכלה הפיננסית, החברה ועלינו כאדם בפרט.