משחק חומרי של מתכת, עץ ומראות | צילום: אלכס דרייגור
אזורי ישיבה אינטימיים ומשותפים | צילום: אלכס דרייגור
כמה זמן ערך הפרויקט?
האמת שזה היה מאוד מהיר, משהו כמו חצי שנה. זה היה מהר כי עבדו פה אנשי מקצוע מהטובים ביותר שהיו לנו עד כה, נגיד ככה. אז הכל באמת תקתק ולא היו כמעט תקלות. התחלנו בשיפוץ קליל, הם רצו רק נגיעות… רק פה, רק שם… בסוף גילחנו את הכל, שיפצנו את המטבח, החלפנו תשתיות וציוד. המחסן הפך לפטיו עם צמחייה, היתה במה מוגבהת באזור הישיבה הקדמי שהורדנו כדי ליצור מפלס אחד. ממש גילחו פה את המקום ובנו מקום חדש.. מלא עבודה.
איך החלטתם על החלוקה של החלל?
החלוקה בגדול היתה קיימת, אבל עברה שידרוג. אנחנו יושבים כרגע בסגירת חורף שלפני זה היה אזור שלא היה נעים לשבת בו. היו אוכלים ומעשנים פה והוא הרגיש חלק נפרד משאר המקום. חיברנו אותו לחלל המשותף והפרדנו רק את הVIP עם מחיצה כדי שתהיה איזושהי אינטימיות והחלל לא יראה כמו חדר אוכל אחד גדול.
הצבעוניות של שחור-ירוק-לבן-עץ מוגדרת במיתוג הרשת או ייחודית לסניף?
הגדרנו את הקונספט של הרשת וכל פעם משחקים איתו קצת. הצבעוניות דומה יחסית בין הסניפים. בגלל שזו רשת יש קווים ברורים שבניהם אפשר לשחק. אני לא יכולה להתפרע פתאום עם תקרה אדומה.
אז.. "קפה קפה" פעילים גם בחיי הלילה?
נכון. המקום מיועד כרגע גם לחיי הלילה, בבוקר בית קפה ובלילה בר. עיצבנו כאן בר מאוד גדול עם מתקן מיוחד לבקבוקים. מאחוריו קיר מעויינים מתכתיים ומראות בניהם. יש כאן משחק של כמה חומרים.
יש קונספט דומה של סניפים ברשת, פה ראו בסניף פוטנציאל ליעד את המקום גם לערב והלילה. לכן, שמנו דגש על הבר.
בר דומיננטי, קפה קפה | צילום: אלכס דרייגור
אי אפשר להתעלם מהרוגע שיש במקום ומהתקרה השחורה שמתפרשת לכל החללים. את אוהבת תקרות שחורות?
אני מאוד אוהבת. האמת שאני משתמשת הרבה בתקרה שחורה בעיצובים שלי. לפעמים, אם רוצים להבליט את הקירות- צריך להשתיק את התקרה. בגלל שהיא שחורה, היא קצת נעלמת בעין.
מחסן שהפך לפטיו עם צמחייה והכניס אור טבעי | צילום: אלכס דרייגור
תוך כדי השיחה.. ארוחת הבוקר מגיעה לשולחן, שכוללת באמת את כל הפינוקים ותוך כדי הנשנושים אנחנו מגיעים לשיחת מולדת...
ביקרת ברוסיה מאז שעליתם?
לא. לא נשאר לנו שם אף אחד. יש לי זיכרונות קטנים. אני זוכרת את הבית שלנו שכבר לא קיים.
איזו ילדה היית? נגיד אחרי לעלית לארץ, בגיל 8-9..
הייתי ילדה שמאוד תלותית באמא והחזקתי לה כל הזמן את החצאית.
מתי עזבת לה את החצאית?
כשהתחתנתי. אני ובעלי 9 שנים ביחד, מגיל 16 ולפני החתונה אפילו לא ממש גרנו ביחד כי לא רציתי לעזוב את הבית. חודשיים לפני החתונה שכרנו בית. אני מאוד מחוברת למשפחה שלי. יש לי אח גדול, אני הצעירה והיה לי קשה להתנתק.
היום, ההורים שלי מאוד מעורבים בגידול הילדים. אם לא הם, לא הייתי מצליחה לעבוד כמו שאני עובדת. הייתי נוסעת במשך 7 שנים כל יום מהצפון לתל אביב וחזרה, בהתחלה בתקופת הלימודים ואחר כך לעבודה. 6:00 בבוקר אמא שלי היתה מגיעה אלינו ונשארת עם הילדים. הם שותפים לגמרי! היום הבן שלי חולה ואמא שלי איתו בבית. כבר שנה שזה אחרת, פתחתי משרד בבית.
איך הרגיש המעבר לעבודה מהבית?
בהתחלה היה קצת קשה לעבוד מהבית כי התרגלתי לצאת כל יום אבל אחרי שהתרגלתי הבנתי שאני נהנית מזה, מאוד.. במשך 7 שנים בזבזתי 4-5 שעות ביום על נסיעות. אני מרגישה כאילו נוספו לי 5 שעות בחיים, בכל יום. היום אני יוצאת לשטח בערך פעמיים בשבוע.
אורין, בעלת הסטודיו BUXA | צילום: אלכס דרייגור
איך ההורים שלך קיבלו את הבחירה שלך בעיצוב פנים?
האמת שקצת הופתעתי, ההורים שלי מאוד זרמו עם זה. הם מאוד תמכו והשקיעו בי ובזכותם למדתי בכלל. הם מאוד מפרגנים לי, גם עכשיו.
כמה זמן את עצמאית?
לפני 4 שנים, ב2015 פתחתי את BUXA, העסק שלי ואני מתמקדת בעיקר בעיצוב מסחרי. כשסיימתי את הלימודים באבני שנערכו 4 שנים התחלתי לעצב. בהתחלה התפשרתי על הרבה דברים. מאז ועד היום, אני עושה גם שיתופי פעולה.
מה הפירוש של BUXA?
BUXA הוא חלק חשוב. הוא מפתח שסוגר בורג ומשלים את הסגירה. אני טוטאלית, מסתכלת על כל הפרטים הקטנים.
מה ה"אני מאמין שלך" בעיצוב פנים?
כשאני נכנסת לחלל, אני ישר מנתחת מה אני מרגישה, עוד לפני ל-מה אני רואה. המטרה שלי היא לייצר חוויה מסוימת בכל מקום שאני מעצבת. ליצור חוויה נעימה לאדם שמגיע ולגרום לו לחזור שוב. לפעמים אי אפשר אפילו להצביע למה הוא רוצה לחזור?. לפעמים מתחברים למקום וקשה להגדיר למה אנחנו אוהבים אותו ספציפית על פני מקום אחר. זה בדיוק מה שאני מנסה לפענח ועל זה אני עובדת. גם חנות שעובדת טוב יותר היא חנות שיש בה אווירה טובה והדברים בה מוצגים נכון. זה בעיקר מה שחשוב לי. להבין למה טוב כאן ולא במקום אחר.
"המטרה שלי היא ליצור חוויה נעימה לאדם שמגיע ולגרום לו לחזור שוב"- אורין | צילום: אלכס דרייגור
מה הפרויקט האהוב עליך שעיצבת בשנים האחרונות?
אני אוהבת את כולם. :) זה כמו שתשאלו איזה ילד את יותר אוהבת..?
אחד הפרויקטים הראשונים שלי שאני אוהבת מ2015 הוא מספרת SHAMLI בקריית מוצקין. השיפוץ שם אתגר אותי להגיע לתוצאה טובה בתקציב מועט. במקרה הזה לא היה צורך בשיפוץ מסיבי אלא התלבשנו על דברים קיימים. למשל את הדלפק צבענו בשחור וציפינו בעץ. הכל עבד לפי התאמות למצב בשטח. זה היה מאתגר ולא משהו שאני רגילה לעשות בדרך כלל, והתוצאה מקסימה. הלקוח (הספר) רצה קיר ייחודי לו, קיר זיהוי למספרה שלו. כזה שמי שמסתפרת אצלו תוכל להצטלם ברקע היחודי שלו. אז ציפינו את הקיר המרכזי בפח. פח הוא חומר זול יחסית שנותן אפקט מיוחד. התקרה שחורה וגם החזית החיצונית של המספרה. היא ממוקמת בפינת שדרה של כל מני חנויות ורציתי להבליט אותה.
עוד משהו שהוא ייחודי למקום.. בדרך כלל מטבח הצבעים בו מערבבים ומכינים את הצבע נסתר ולא רואים אותו. פה הוספתי כוורת שעליה כל הצבעים, ומאחור יש לו את משטח השיש. כשהספר מערבב את הצבע, הלקוח יכול לשבת מולו ולהסתכל. נוצרת כאן עוד אינטרקציה בניהם.
את מסתפרת שם?
כן, הוא אלוף.
מספרת SHAMLI | צילום: מורן קדוש
אנחנו נדהמים מהתמונות, לפני ואחרי, של המספרה ומבקשים לראות עוד פרויקטים
הנה הפרויקט הראשון הפרטי שלי. חנות לרשת JAKOB`S של תכשיטים ויהלומים, בקראון פלאזה בתל אביב. האתגר בפרויקט היה שהכל צריך לדעת להתפרק בשנייה, בגלל שהחנות היתה בתוך מלון זו היתה אחת הדרישות. שום דבר לא יכל להיות מחובר לרצפה/ התקרה והקירות. הנגרות הוזמנה במיוחד לצרכים האלו כשכל שידה היא מעין תכשיט בפני עצמה. זו חנות קטנה שמנוצלת נכון, זה היה פרויקט מאוד מעניין.
"הכל צריך לדעת להתפרק בשנייה", חנות של JACOB`S | צילום: מורן קדוש
איך בוחרים תאורה?
זה תלוי במקום ובצרכים שלו. במקרה הזה עם התכשיטים, עבדתי עם איש מקצוע שמתמחה בתאורת תכשיטים ויהלומים. הם דורשים אור אחר, שמציג אותם בצורה הטובה ביותר. בנוסף השתמשתי גם בתאורה דקורטיבית שמשלימה את האווירה.
תאורה של בית קפה למשל צריכה יכולת עמעום ולהתאים את עצמה לשעות היום- בוקר, צהרים וערב.
תאורה הוא נושא מאוד חשוב. תאורה לא נכונה יכולה להרוס את הכל, ברמה כזאת. אני אוהבת מקומות מוארים, שיש בהם אור טבעי.
פרויקט נוסף הוא "הקיבוץ" ברמת גן. זה היה מקום של חללים/משרדים בתוך חלל פתוח שמאפשר לשכור כיסא/חדר לזמן קצר, זה היה מקום יחסית קטן. גם במקרה הזה הצלחנו בתקציב יחסית מינימלי להגיע לתוצאות טובות. הבאנו צייר שעשה לנו את הקיר המטורף הזה והוספנו מחיצה שבנויה מדלתות ישנות. יצא מקום מאוד מגניב, אבל היום הוא הושכר והשתנה.
"הקיבוץ" באווירת קיבוץ | צילום: מורן קדוש
בנוסף אני עובדת עם רשת מכולות שנקראת "המכולת" ונפרסת כרגע בצפון. עיצבתי להם 3 סניפים בינתיים בקריית מוצקין, קריית ביאליק ועכשיו פתחנו בחיפה. זו מכולת שכונתית ורצינו לייחד אותה ולהפוך אותה למעודכנת יותר. בחרנו צבע דומיננטי לחזית ולחלקים נוספים. טיפלנו בארון הלחמים שלהם, עם שילוט שמפרט על המוצרים.
לא מפחדת מצבע דומיננטי, חזית "המכולת" | צילום: מורן קדוש
אנחנו ממשיכים סקרנים לפרויקט הבא..
משרדי WHAT בדרום תל אביב. זהו משרד לקידום מכירות והפקות אירועים לחברות גדולות, ממש אירועים מאוד גדולים. הלקוח רצה משהו מיוחד עם אווירה כיפית, מקום שבו אנשים יכולים לבוא לשבת ולחשוב קריאייטיב. האווירה במקום היתה צריכה להיות פחות משרדית אלא משהו יותר פתוח. הלוגו של החברה בצבע צהוב, אז השתמשתי גם קצת בצהובים. עשינו לו פה מחיצה קלילה בין החלל המרכזי למטבח שאפשר לראות דרכה ויש בה טלוויזיה ובר משקאות. חללי המשרדים תחומים במלבני זכוכיות עם קונטור שחור. הכל פה בנגרות מותאמת אישית שתכננתי במיוחד למקום. שום דבר לא נקנה כמו שהוא.
בנוסף, הלקוח אספן מכוניות מיניאטוריות, במיוחד להן עוצב לחדר הישיבות ארון מיוחד שיכיל בתוכו את כל המכוניות.
זה היה פרויקט כיפי והלקוח מדהים! הוא באמת נתן לי יד חופשית וזה לא קורה הרבה, לא התערב בשיקוליי העיצוביים והסכים איתם. זה יצר כיף. אני נהניתי מכל דקה בפרויקט הזה. יש פרויקטים שמתחברים אליהם במיוחד וזה זה.
במקרה הזה בחרת בתקרה לבנה ולא שחורה..
לא רציתי שזה יחשיך לו את המשרד. במקרה כזה, בעבודה מול מחשבים עדיף תקרה לבנה, שקטה.
"מקום שבו אנשים יכולים לבוא לשבת ולחשוב קריאייטיב", משרדי What?! בדרום תל אביב | מורן קדוש
לאחרונה עיצבתי את חנות "ISABELLA" של המעצבת הישראלית נילי מרסי, שנפתחה לפני כחצי שנה בדיזנגוף תל אביב. הם נכנסו לחנות קיימת והיינו בעיקר צריכים להתלבש על דברים קיימים. צבענו, החלפנו את התאורה והנגרות, שינינו את החנות במינימום עלות כדי שתהיה מדויקת לצורכי המותג.
חנות מדויקת לצורכי המותג, "Isabella" | מורן קדוש
האמת שאני הכי אוהבת לעצב חנויות.
למה?
כי אני אוהבת אופנה וגם כי עבדתי ברשת אופנה גדולה במשך 6 שנים, בהן גם ניהלתי וגם הייתי אחראית מיצוב של הסחורה בסניפים. הייתי ממצבת את הסניף שלי, שולחת תמונות לסניפים האחרים והם היו מתאימים את החנויות לפי המיצוב שהגדרתי. אני כבר יודעת לעומק את הפרטים הקטנים, איפה צריך לשים מה, גבהים, תקנים ואיך הדברים צריכים להיתלות.
בעיצוב מסעדות יש המון גורמים שמשפיעים על העיצוב. מתכנן המטבחים למשל, עד שאין אישורים מסוימים העבודה מתעכבת. בחנות לעומת זאת אין אילוצים כמעט. רק המעצב ובעל החנות. עבודה מול חנות דורשת פחות בירוקרטיה. זה פשוט יותר כיף לי.
עיצבת בתים פרטיים?
עכשיו אני מעצבת בית פרטי כבר שנתיים. אבל אני פחות מתחברת לפרויקטים מהסוג הזה. זו עבודה מאוד ארוכה שבמקרה הגרוע יכולה להגיע גם ל3 שנים של בנייה. אני מעדיפה לעבוד על פרויקטים של חצי שנה-שנה, זה קצב אחר לגמרי. ברגע שאני רגילה לקצב מסוים קשה לי להתרגל למשהו אחר. קשה לי כשהכל באיזי… בפרויקטים קצרים ההחלטות יותר מהירות ויש לי בדרך כלל יד יותר חופשית. בתכנון בית זה אחרת, צריך להתייחס להכל מאוד בעדינות. זה מקום שהאנשים האלו יחיו בו, הכל מאוד שונה וזה לא משנה איזה סוג לקוח זה יהיה. כמעצבת, יש דברים שאני יכולה להכניס לעסק אבל לא לבית, גם בסוג החומרים וגם ביציאה מכללי הסטנדרט. למרות שיש גם לקוחות אמיצים...
איך עיצבת את הבית שלך?
יש לנו מטבח שחור בבית. לפני שנה עברנו לבית שאנחנו גרים בו היום. יש דברים שיכולתי להשקיע בהם, והשקעתי! אני אראה לכם..
"יש דברים שיכולתי להשקיע בהם, והשקעתי!", המטבח בבית של אורין
השקעת במטבח, את אוהבת לבשל?
לא, בעלי יותר. הוא הבשלן בבית והוא מאוד אוהב את זה אז עשיתי את זה בשבילו. האריחים ברצפה סודרו אחד אחד. הכנתי תכנית מפורטת לכל אריח. כשמסתכלים עליהן מלמעלה אפשר לראות תלת ממד, כמו קוביות תלת ממד שמתפרשות על הרצפה. הרצף ישב עם התכנית שלי וסימן X וסימונים מיוחדים על האריחים לפני שהניח... לא פשוט.
מה החדר שאת הכי אוהבת בבית? ובלי לחשוב לשנייה ענתה..
את המטבח. והוא גורם לי לרצות לבשל.
מה החומר האהוב עלייך לעבודה איתו?
יש כמה. אני אוהבת מיקס של כמה חומרים. אני אוהבת עץ… וכל מה שקשור לחומר הזה, גם מתכת וקרמיקות. מכמה דברים פשוטים אפשר לעשות מלא דברים. ככל שיש יותר שילוב חומרים בחלל ככה האווירה יותר נעימה לי. אני משתדלת לשלב גם צימחייה, בעיקר בבתי קפה ובפינות שהן מיועדות לכך- גינה/מרפסת/פטיו… בחנויות פחות כמובן.
"עדין רוב העבודה שלי מול לקוחות מהמרכז" | צילום: אלכס דרייגור
אין ספק שעיצוב חדש ועדכני מגיע גם לגזרת הצפון ויותר מפעם. את מרגישה בהתפתחות?
נפתחים היום עסקים בצפון שעדין לא הבינו את הכח שיש למעצב פנים להשפיע על הצלחת העסק. קפה קפה שאנחנו יושבים בו עכשיו הוא דוגמא מצוינת לכך. מאז שעיצבנו אותו מחדש הוא מלא כל הזמן והתגובות מדהימות. במצב הקודם שלו המקום היה חצי ריק כי לא היה נעים לשבת באזורים מסוימים.
איך השוק בצפון הארץ לעומת המרכז?
יש הרבה מעצבים בצפון, את חלקם אני מכירה מהפרויקטים. פחות בתחום המסחרי, בפרטי יש המון. אבל לאט לאט זה מתפתח, אני כן רואה מקומות חדשים שנפתחים ורואים שהיה שם מעצב שהשקיע. המודעות עולה, אין ספק. אני חושבת שהשינוי קורה הרבה בזכות הרשתות. בכל מקום כמעט יש סניפים של רשתות גדולות שקובעות סטנדרט עיצובי שחייב לחזור על עצמו באותה רמה ואין הרבה מקום לשינויים. עסק פרטי שממוקם ליד רשת מעוצבת ישאף גם הוא להגיע לשם.
עדין רוב העבודה שלי מול לקוחות מהמרכז. אני מאוד אוהבת את המרכז, בכיף הייתי עוברת לגור שם.
מה מושך אותך לעבור?
תהיה לי נגישות יותר גדולה להגיע לפרויקטים שאני רוצה וגם כי הוייבים שם אחרים. אני נמצאת הרבה במרכז ויש לי שם הרבה חברות. אין מה לעשות... ללכת בערב כאן זה לא כמו שם, אני מתכוונת אפילו סתם ברחוב. למשל במרכז תראו אבא רוכב על אופניים עם הילד שלו.. זה לא יקרה בקריות.
את מרגישה תחרותיות בשוק?
זה נכון שריבוי הקורסים הקצרים לעיצוב פנים משפיעים גם על איכות העבודה בשוק וגם מורידים את המחירים. גם אני באיזשהו אופן מהווה תחרות למעצבים ותיקים ממני וגם לי יש היום מתחרים שסיימו קורס של חודשיים ונכנסים לשוק העבודה. היום לא רוצים לשלם הרבה על עיצוב, עוד לא מעריכים את זה מספיק.
אנחנו צריכים להעריך את עצמנו לפי הידע שלנו. גם אם זה ייקח לי 5 דקות, למדתי בשביל זה 4 שנים. אין תחליף לניסיון.
"גם אם זה ייקח לי 5 דקות, למדתי בשביל זה 4 שנים. אין תחליף לניסיון" | צילום: אלכס דרייגור
מה היית רוצה לעצב? מה החלום שלך?
הייתי רוצה לעצב מסעדת גורמה או מסעדת שף מפורסם. כדי שאני אוכל להתפרע ויתנו לי יד חופשית.
למה לא בחרת ללמוד עיצוב אופנה?
שאלה טובה. זה תחום שאני מאוד אוהבת. בגלל זה אני אוהבת לעצב חנויות, זה מרגיש לי בבית.
המפגש עם אורין היה מיוחד ושונה מבדרך כלל, הפעם פגשנו אותה לא בסטודיו שלה אלא באחד המקומות אותו עיצבה... נחשפנו לעיצובים מגוונים שלה שחלקם תרמו באופן מובהק להצלחתו של המקום. ברגישות רבה ואחרי הרבה נסיעות יומיומיות למרכז פתחה את העסק שלה "BUXA" ומתמקדת בעיקר בעיצוב מסחרי. אנחנו נמשיך לעקוב כי מדובר באשת חלומות שמגשימה את עצמה.
אורין, תודה רבה על שעתיים של שיחה מרתקת ושהוספת עוד מקום בארץ שנעים להיות בו.
מפגש אישי 3:
3/5/2018, קפה קפה, נהריה
משתתפים: אורין סילבר, אלכס דרייגור, קטיה דרייגור, מאשה בובריצקי
צילום: אלכס דרייגור
אורין סילבר: "המטרה שלי היא ליצור חוויה נעימה לאדם שמגיע ולגרום לו לחזור שוב"
שישי בבוקר אנחנו מצפינים לנהריה לפגוש את אורין בסניף של הרשת "קפה קפה" שעיצבה, בשיתוף פעולה עם סטודיו "ארטישוק". אלכס הכין את הציוד, קטיה על הוויז ואנחנו בדרך. נהריה לא בורכה באסתטיקה בעשרות השנים האחרונות אבל אין ספק שהסניף המחודש, שממוקם בלב העיר, תופס באזזז לא קטן...
התיישבנו בחדר הVIP, ניגשת אלינו המלצרית ושואלת את אורין: "את עיצבת? אמרתי קודם שהמקום ממש יפה אבל עכשיו אני גם יודעת מי עיצבה אותו"
ככה התחלנו את המפגש האישי עם אורין סילבר, מעצבת פנים שיכולה להרים עיצוב בלתי נשכח אפילו כשהתקציב לפרויקט קטן
במיוחד. הסטיילינג אצלה הוא משהו שכנראה אוכלים לארוחת בוקר כי כל דבר בה בול. היא מסתכלת בעיניים כשהיא מדברת איתך ומלאה ברגישות אינטליגנטית שניכרת גם בעיצובים שלה. בנוסף לזה, היא גם יודעת מה עושה לנו את זה....
הזמנו ארוחת בוקר מפנקת והתחלנו בשיחה..
היה פה סניף של "קפה קפה" לפני?
כן והוא עבר חידוש, היה פה משהו אחר לגמרי.
הפרויקט הזה הוא שיתוף פעולה מוצלח עם סטודיו "ארטישוק" שאני עובדת איתו כבר 7 שנים, עיצבנו ביחד כמה סניפים לרשת.
מתי המקום נפתח?
משהו כמו.. לפני פסח. ממש עכשיו..
אווירה היא כל הסיפור, קפה קפה | צילום: אלכס דרייגור