משחק חומרי של מתכת, עץ ומראות | צילום: אלכס דרייגור

אזורי ישיבה אינטימיים ומשותפים | צילום: אלכס דרייגור

 

כמה זמן ערך הפרויקט?

האמת שזה היה מאוד מהיר, משהו כמו חצי שנה. זה היה מהר כי עבדו פה אנשי מקצוע מהטובים ביותר שהיו לנו עד כה, נגיד ככה. אז הכל באמת תקתק ולא היו כמעט תקלות. התחלנו בשיפוץ קליל, הם רצו רק נגיעות… רק פה, רק שם… בסוף גילחנו את הכל, שיפצנו את המטבח, החלפנו תשתיות וציוד. המחסן הפך לפטיו עם צמחייה, היתה במה מוגבהת באזור הישיבה הקדמי שהורדנו כדי ליצור מפלס אחד. ממש גילחו פה את המקום ובנו מקום חדש.. מלא עבודה.

 

איך החלטתם על החלוקה של החלל?

החלוקה בגדול היתה קיימת, אבל עברה שידרוג. אנחנו יושבים כרגע בסגירת חורף שלפני זה היה אזור שלא היה נעים לשבת בו. היו אוכלים ומעשנים פה והוא הרגיש חלק נפרד משאר המקום. חיברנו אותו לחלל המשותף והפרדנו רק את הVIP עם מחיצה כדי שתהיה איזושהי אינטימיות והחלל לא יראה כמו חדר אוכל אחד גדול.

הצבעוניות של שחור-ירוק-לבן-עץ מוגדרת במיתוג הרשת או ייחודית לסניף?

הגדרנו את הקונספט של הרשת וכל פעם משחקים איתו קצת. הצבעוניות דומה יחסית בין הסניפים. בגלל שזו רשת יש קווים ברורים שבניהם אפשר לשחק. אני לא יכולה להתפרע פתאום עם תקרה אדומה.

אז.. "קפה קפה" פעילים גם בחיי הלילה?

נכון. המקום מיועד כרגע גם לחיי הלילה, בבוקר בית קפה ובלילה בר. עיצבנו כאן בר מאוד גדול עם מתקן מיוחד לבקבוקים. מאחוריו קיר מעויינים מתכתיים ומראות בניהם. יש כאן משחק של כמה חומרים.

יש קונספט דומה של סניפים ברשת, פה ראו בסניף פוטנציאל ליעד את המקום גם לערב והלילה. לכן, שמנו דגש על הבר.

בר דומיננטי, קפה קפה | צילום: אלכס דרייגור

אי אפשר להתעלם מהרוגע שיש במקום ומהתקרה השחורה שמתפרשת לכל החללים. את אוהבת תקרות שחורות?

אני מאוד אוהבת. האמת שאני משתמשת הרבה בתקרה שחורה בעיצובים שלי. לפעמים, אם רוצים להבליט את הקירות- צריך להשתיק את התקרה. בגלל שהיא שחורה, היא קצת נעלמת בעין.

מחסן שהפך לפטיו עם צמחייה והכניס אור טבעי | צילום: אלכס דרייגור

תוך כדי השיחה.. ארוחת הבוקר מגיעה לשולחן, שכוללת באמת את כל הפינוקים ותוך כדי הנשנושים אנחנו מגיעים לשיחת מולדת...

ביקרת ברוסיה מאז שעליתם?

לא. לא נשאר לנו שם אף אחד. יש לי זיכרונות קטנים. אני זוכרת את הבית שלנו שכבר לא קיים.

 

איזו ילדה היית? נגיד אחרי לעלית לארץ, בגיל 8-9..

הייתי ילדה שמאוד תלותית באמא והחזקתי לה כל הזמן את החצאית.

מתי עזבת לה את החצאית?

כשהתחתנתי. אני ובעלי 9 שנים ביחד, מגיל 16 ולפני החתונה אפילו לא ממש גרנו ביחד כי לא רציתי לעזוב את הבית. חודשיים לפני החתונה שכרנו בית. אני מאוד מחוברת למשפחה שלי. יש לי אח גדול, אני הצעירה והיה לי קשה להתנתק.

 

היום, ההורים שלי מאוד מעורבים בגידול הילדים. אם לא הם, לא הייתי מצליחה לעבוד כמו שאני עובדת. הייתי נוסעת במשך 7 שנים כל יום מהצפון לתל אביב וחזרה, בהתחלה בתקופת הלימודים ואחר כך לעבודה. 6:00 בבוקר אמא שלי היתה מגיעה אלינו ונשארת עם הילדים. הם שותפים לגמרי! היום הבן שלי חולה ואמא שלי איתו בבית. כבר שנה שזה אחרת, פתחתי משרד בבית.

 

איך הרגיש המעבר לעבודה מהבית?

בהתחלה היה קצת קשה לעבוד מהבית כי התרגלתי לצאת כל יום אבל אחרי שהתרגלתי הבנתי שאני נהנית מזה, מאוד.. במשך 7 שנים בזבזתי 4-5 שעות ביום על נסיעות. אני מרגישה כאילו נוספו לי 5 שעות בחיים, בכל יום. היום אני יוצאת לשטח בערך פעמיים בשבוע.

אורין, בעלת הסטודיו BUXA | צילום: אלכס דרייגור

 

איך ההורים שלך קיבלו את הבחירה שלך בעיצוב פנים?

האמת שקצת הופתעתי, ההורים שלי מאוד זרמו עם זה. הם מאוד תמכו והשקיעו בי ובזכותם למדתי בכלל. הם מאוד מפרגנים לי, גם עכשיו.

כמה זמן את עצמאית?

לפני 4 שנים, ב2015 פתחתי את BUXA, העסק שלי ואני מתמקדת בעיקר בעיצוב מסחרי. כשסיימתי את הלימודים באבני שנערכו 4 שנים התחלתי לעצב. בהתחלה התפשרתי על הרבה דברים. מאז ועד היום, אני עושה גם שיתופי פעולה.

מה הפירוש של BUXA?

BUXA הוא חלק חשוב. הוא מפתח שסוגר בורג ומשלים את הסגירה. אני טוטאלית, מסתכלת על כל הפרטים הקטנים.

מה ה"אני מאמין שלך" בעיצוב פנים?

כשאני נכנסת לחלל, אני ישר מנתחת מה אני מרגישה, עוד לפני ל-מה אני רואה. המטרה שלי היא לייצר חוויה מסוימת בכל מקום שאני מעצבת. ליצור חוויה נעימה לאדם שמגיע ולגרום לו לחזור שוב. לפעמים אי אפשר אפילו להצביע למה הוא רוצה לחזור?. לפעמים מתחברים למקום וקשה להגדיר למה אנחנו אוהבים אותו ספציפית על פני מקום אחר. זה בדיוק מה שאני מנסה לפענח ועל זה אני עובדת. גם חנות שעובדת טוב יותר היא חנות שיש בה אווירה טובה והדברים בה מוצגים נכון. זה בעיקר מה שחשוב לי. להבין למה טוב כאן ולא במקום אחר.